היי אני אלין,
המשיכה שלי לעיצוב נולדה כשהייתי.. תכלס כשנולדתי.
כי בעצם קשה לומר שהאהבה שלי לעיצוב נולדה באיזושהי נקודת זמן ברורה, מתישהו, בעיקבות משהו. כבת של נגר תמיד הייתי שותפה פעילה בעבודה של אבא. ממתי שאני זוכרת את עצמי אני חיה ונושמת עץ, עיצוב, ועיצוב בעץ. תמיד משחקת בנסורת וב"תלתלים" מעץ שהוקצע, "בונה" דברים עם פטיש ומסמרים כשכבר ידעתי להחזיק בהם, או בדבק לבן לפני זה, כשאבא שלי עשה את החיזוקים אחר כך כדי שהדבר הזה לא יתמוטט ויחד איתו חלילה יפלו פניי. ותמיד לפני זה, אבא דרש תיכנון, שירטוט ו"פרוגרמה" – מה זה הולך להיות, מה המטרה של "המוצר", איך אני רוצה שזה יתפקד ודיון על מאיזה חומר הכי מתאים לעשות את זה, כן לצבוע או להשאיר את המראה הטבעי של העץ כי רואים בסוג הספציפי הזה את "העיניים" של העץ ו"זה פשוט יפה וחבל לכסות את זה".
גדלתי בנגריה של אבא שלי – לומדת, מנסה, חוקרת, ורואה את הדף באופן טבעי בתלת מימד, ואת העיפרון כשרביט קסמים שמונפת בקלילות, בזוויות משתנות שנוגעת בדף בעוצמות ובעוביים שונים, והכל כדי להעביר רעיון, מסר, תיכנון ודיוק.
את כל זה ועוד אני מביאה לעבודה שלי, לעולם העיצוב שמסביבי ולכל פרוייקט שאני נוגעת בו – גם אם אין בו עץ. חומר הוא חומר, ותיכנון, יצירתיות, תפישה מרחבית והבנת החומר תמיד איתי שם. ממה שינקתי.
