לעצמי, באהבה ממני.

אז ככה.. סיפור חיי בתמצית:

הייתי מורה לאנגלית 8 שנים – המערכת עוררה בי בחילה, לא ראוי שאף ילד יבוא בשעריה!, אבל תודה לאל אף מורה לא יכולה לסובב אותי היום כאמא ללקוחות (בעל כורכם) של המערכת הרדודה / יבשה / ארכאית הזו (תוסיפי.. יש עוד הרבה שמות תואר מתאימים וראויים).

כשקצה נפשי מהמערכת (שמראש ידעתי שלא אשאר שם עד הפנסיה..) – נכנסתי לעולם ההייטק. תמיד בסביבת מספר 1 בחברה, תמיד בחברות שבשפיץ של חוד החנית. עם כל ה-וואו, וה-וו הו, התנאים, הרכב, המשכורת.. והעבדות.
ואחרי חמש שנים די. נמאס לי למכור את נשמתי לשטן.
ואני משננת כל מיני "אמיתות" ("כולם רואים מתי את הולכת, לא מתי את מגיעה בבוקר", "אני זמינה 24/7", וכו וכו..) אבל משכתי. הדבק ברגליים חזק.. ועוזבת חברה גדולה, ונכנסת לחברה עודדד יותר גדולה ועצומה, וטיסות וחו"ל וכנסים וישיבות.. וחלאס!

מה עם החלום הזה שאני סוחבת ממתי שנולדתי בערך ופשוט לא ידעתי לזקק כשהייתי ילדה טיפשה שרק השתחררה מצה"ל והלכה לאיבוד עם מה ללמוד??.. אותו חלום שאני מבררת משך לימודים, ימים, עלות ושעות כל שנה, וכל שנה דוחה "כי…." ?? (ספר התירוצים שכתבתי אצלי בספרייה הביתית).

חברה טובה אמרה לי פעם שכששוקעים צריך לפעמים לפגוע בקרקעית כדי לבעוט את עצמך חזרה למעלה. אז הייתי צריכה את השלוש שנים האחרונות שהקדשתי להייטק, כדי להיגעל ממש. מעצמי כבר. וזהו. ותוך כדי גועל, ועבדות, ועוד עבדות ועוד גועל ועבדות- נרשמתי לטכניון. למדתי. ועבדתי בלילות ועבדתי בסופ"שים, ועשיתי לילות לבנים בשביל לבנות מודלים ולהוציא את העיניים על שירטוט אדריכלי ידני בסימסטר ראשון, וכל נקודה של הסטדלר שנמרח או זז מהקו כוסאמק לעשות הכל מההתחלה ועוד שעות ועוד לילה לבן ועוד קפה ועוד אקסל.. ומשרה מלאה בעבדות. ועוד סימסטר ועוד ועוד..

עד שסיימתי!!!!! קולולו וטרולולו!! וזה שלי! וסלאמאת להייטק!!
ואיך הגיבה הסביבה? "מה??!! לעזוב חברה כזאת?? ולמה בדיוק כשהם עשו הנפקה?? לפחות היית נשארת עוד קצת היה יוצא לך מזה משהו".. אז יצא לי. יצא לי מכל חור בגוף.

ויצא לי הבנה מדהימה! והיום אני נושמת. יש לי אויר. ואני אדון לעצמי.
ואני אוהבתתתתתתתת את מה שאני עושה, וכל יום אני קמה עם שיר חדש בלב!

ומכל זה- אני הכי הכי הכי הכי מאושרת שזו הדוגמא שאני נותנת לילדים שלי! אף פעם לא מאוחר מדי! וקשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים לועסים ובולעים בכייף. אל תהיו מסמרים- תהיו פטישים! ותנו לעולם בראש!!
ותעשו ר-ק מה שממלא לכם את המצברים בתשוקה ואהבה!

ואז, ללא ספק, תבוא ההצלחה ביחד עם זה.
תמיד.